סיפורו של עובדיה ירושלמי ממצרים- חמש הדקות הארוכות


מזל טוב לעובדיה ירושלמי על זכייתו בפרס ראש הממשלה  2017 לחקר יהדות ערב, על ספרו ”חמש הדקות הארוכות”, אודות יהודי מצרים בשנים 1967-1970 והתעללות הרשויות בכ-400 אסירים יהודים בכלא אבו-זעבל הידוע לשימצה, עד לגירושם ממצרים

טקס הענקת הפרסתעודה

חמש הדקות הארוכות

לינק למאמרו של צבי גבאי על הספר:

חמש הדקות הארוכות

עוד על הספרכולל ביקורות

Israel and the Death Knell of Egyptian Jewry, 1967–1970

The Angel Of Cairo: How Spain Saved Egypt’s Jews After The Six Day War

 

עובדיה ירושלמי/חמש הדקות הארוכות, הוצאת אחיאסף

ב-5 ביוני 1967 נשמע צלצול בדלת ביתו של עובדיה ירושלמי בקהיר ושני אנשי ביטחון בלבוש אזרחי דרשו ממנו להצטרף אליהם לתחנת המשטרה כדי לבדוק דבר-מה. אמו נתנה לו בגדים וכסף, אך הם ציינו שאין צורך בכך כי זה עניין של חמש דקות בלבד.

ירושלמי, סטודנט צעיר לכלכלה באוניברסיטה האמריקאית בקהיר, שוחרר רק לאחר כשנתיים. הוא ועוד כמה מאות יהודים שנעצרו עמו הוחזקו במעצר בתנאים קשים עד שלוש שנים, ללא הליך משפטי, רק בשל יהדותם.

ירושלמי, שחקר בעבר את העיתונות היהודית במצרים במאות התשע-עשרה והעשרים, פורס בפני הקורא את סיפור האירועים הקשים שעברו על היהודים שנותרו במצרים ביוני 1967. בלשון קולחת ומרתקת הוא מסרטט תמונה מלאה של האירועים כפי שחוו מבפנים העצירים, וכפי שנראו וטופלו מבחוץ בידי ממשלת ישראל, מדינות זרות, ארגוני סיוע יהודיים ושאינם יהודיים. על סמך עיון שיטתי במסמכים רשמיים, בעיתונות בת הזמן, בספרי זיכרונות ובמחקרים היסטוריים כוללים יותר, השכיל ירושלמי להעמיד מחקר עתיר חידושים במידע, אך בעיקר מעורר לתובנות נוקבות על יהודי מצרים ועל השיקולים שהנחו את מדינת ישראל ביחסה למצוקתם.

בספר נחשף בין השאר סיפורו המופלא של ‘חסיד אומות עולם’, שגריר ספרד בקהיר אנחל סגאס, ופעילותו יוצאת הדופן לסיוע לעצירים היהודים במצרים, לעתים בניגוד לעמדת מדריד. סגאס קבע כי יהודי המזרח הם למעשה צאצאי מגורשי ספרד, באמצעות החייאת החוק של מתן דרכון ספרדי לכל יהודי שיוכיח קשר כלשהו, ולו רופף ביותר, למגורשים, גם אם במשך דורות לא התגורר שם. מתחילת מלחמת ששת הימים החל השגריר להעניק ביד נדיבה דרכונים ספרדיים ליהודי מצרים חסרי הנתינות ובכך סייע לשחרורם ולצאתם ממצרים.

ב-1967 ניהלו ממשלות ישראל אין סוף שיחות עם ממשלות המערב ועם הארגונים היהודיים והלא-יהודיים כדי להביא לשחרור העצירים היהודים במצרים. באוקטובר 1967 החליטה הממשלה לנסות, בשלב ראשון, לשחרר את העצירים היהודים בבית המעצר אבו זעבל, ובשלב השני את אסירי “מבצע סוזאנה” (“עסק הביש”), תמורת שבויי המלחמה המצרים שהיו בידי ישראל. ההחלטה נגנזה כי שר הביטחון משה דיין, הביע לא פעם, כולל בהצהרות פומביות, עמדה על פיה אין לקשור בין שבויי מלחמה לבין עצירים אזרחים. אף שר בממשלות לוי אשכול וגולדה מאיר לא קם ודרש לקדם את החלטתה של ממשלת ישראל. יתר על כן, שר הביטחון דיין לא הסכים לדרוש לשחרר אפילו את אסירי “מבצע סוזאנה” תמורת שבויי המלחמה. רק הודות להתעקשותו של ראש המוסד באותה העת, מאיר עמית, ועמידתו האיתנה מול דיין, שוכנע ראש הממשלה לוי אשכול לדרוש את שחרור אסירי “מבצע סוזאנה” תמורת השבויים המצרים.

עד פברואר 1968, שוחררו השבויים המצרים תמורת שבויי צה”ל ואסירי “מבצע סוזאנה”. בידי ישראל נותרו אזרחים מצרים ועזתים. סמנכ”ל משרד החוץ שלמה הלל, אשר הדוגמה של מאיר עמית עמדה לנגד עיניו, גמר אומר בלבו לדאוג לשחרור העצירים היהודים תמורת האזרחים המצרים שבידי ישראל. הוא ביקש משר החוץ אבא אבן לבקש משר הביטחון דיין לעכב את שחרור האזרחים המצרים והעזתים עד לשחרור העצירים היהודים.

במסמכים השמורים בגנזך המדינה ובארכיון מערכת הביטחון וצה”ל לא נמצא שום מסמך שמעיד ולו על שר אחד בממשלת ישראל שקם ודרש לפעול למען שחרור העצירים היהודים תמורת האזרחים המצרים והעזתים. ב-8 במרס 1969 נשבה טייס מצרי, לאחר שנטש את מטוסו מעל סיני. הטייס, שהיה חתנו של בכיר במודיעין המצרי, שוחרר בקיץ 1969. העצירים היהודים בעלי הנתינות המצרית נותרו בבית המעצר עוד שנה תמימה, ושוחררו רק ב-1970, לא בזכות ישראל, אלא בגלל לחץ חוזר ונשנה של ממשלת צרפת על נאצר, אשר אף העניקה ליהודים תעודות מסע צרפתיות.

ערב מלחמת ששת הימים ב-1967 מנתה הקהילה היהודית במצרים כ-2,500 איש, ואחרי המלחמה נותרו בה כמה מאות יהודים בלבד. מאז הלכה הקהילה והתחסלה סופית, בעיקר כתוצאה מזקנה וממוות טבעי. כיום חיים במצרים יהודים בודדים.

הקהילה השאירה מאחוריה נכסים רבים, בתי כנסת, ספרי תורה, כתבי קודש ובתי עלמין. הארגונים של יהודים יוצאי מצרים ברחבי תבל פעלו רבות כדי לנסות ולהציל את ספרי הקודש, את ארכיוני הקהילות בקהיר ואת הרכוש שהולאם, אולם ללא הצלחה.

ביולי 2016 נותרו בקהיר שש נשים יהודיות ובאלכסנדריה 17 יהודים, רובם קשישים בודדים ונשים שנשואות למוסלמים או לקופטים. בעוד עשור אחד או שניים לא יישאר זכר לקהילה המפוארת הזאת שנחשבה לאחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר במזרח.

עובדיה ירושלמי- טלפון 052-8703416

מייל: yeru45@walla.co.il

נושאים נוספים שיכולים לעניין אותך...